|
רציתי לעוף מאת איילה ברנע כיתה ד`1 בית ספר יגאל אלון ביום ראשון הלכתי לבית הספר כרגיל. כשעברתי בשער תפסו אותי שני בריונים, אוריה ורון. לפתע התקרב אליי הבריון של בית הספר, אבי, "תראו, תראו, מי העזה לבוא היום לבית הספר". ילדים התחילו להתקרב, והתחלתי להילחץ. גמגמתי, "מ-מה אתה רוצה ממני? ל-למה אתה לא מפסיק להציק לי א-אף פעם? מה הב-ב-בעיה שלך?!" כולם צחקו. "אני יכול לענות על שלוש הש אלות", הוא אמר. "לגבי השאלה הראשונה, אני רוצה שתעופי מבית הספר. לגבי השאלה השנייה, אני לא מפסיק להציק לך כי את מטרד קטן וטיפש, שאין לו סיבה לבוא לבית הספר. לגבי השאלה השלישית, הבעיה שלי היא הקיום שלך." השתררה דממה מעיקה. חלק צחקו. לפתע צעק מישהו מתוך קהל הילדים שנאסף שם, "מה אתם רוצים ממנה?" זו הייתה החברה הכי טובה שלי, ליה. היא התקרבה אלינו וקראה, "תעזוב אותה בשקט כבר!" פתאום שני הבריונים שהחזיקו אותי נפלו, וברחתי משם עם ליה. היא שאלה אותי, "אמה, יש לי שתי שאלות. אחת, איך, לעזאזל, הם הגיעו אליך?!" עניתי לה, "הם תפסו אותי! נכנסתי לבית הספר כמו כל בוקר, והם תפסו אותי!" "שתים, את יודעת מי הפיל את אוריה ורון?" "אני". היא פערה את פיה בתדהמה. "איך הצלחת?!", היא שאלה אותי. עניתי לה, "אה, זה קל כל-כך! פשוט בעטתי בהם מאחורה!"
כשסיימתי את הלימודים וחזרתי הביתה, רצתי ישר לחדרי, עייפה מכל אירועי היום, ונרדמתי. כשהתעוררתי, הרגשתי מן תחושה מעקצצת. מה קורה לי? חשבתי. מה ההרגשה הזו? הסתכלתי על גופי, וכמעט צרחתי מרוב אימה. גופי היה מלא נוצות! הלכתי למראה, ובדרך, הכל נראה גדול, עצום! כשהגעתי למראה, נבהלתי! הייתי תנשמת! לא ידעתי איך הפכתי לתנשמת! חשבתי שאם אתרכז בלהפוך בחזרה לילדה כמו שקראתי פעם - בהארי פוטר- אני אחזור לקדמותי! התרכזתי ופתאום הייתי ילדה! ניסיתי כמה פעמים - להפוך לתנשמת ואז לילדה – וראיתי שאני מצליחה לשנות צורה לתנשמת ובחזרה. הזמנתי אלי הביתה את החברות שלי: ליה, אלה ועלמה. כשהן הגיעו, סיפרתי להן את הכל. ליה - "אולי המשאלה שלך התגשמה?" "לא יכול להיות!", עניתי, "כבר שנים אני מתפללת שהיא תתגשם, ופתאום זה קורה?!" "אבל מה המשאלה שלך?!", שאלה אלה. "המשאלה שלי היא שאני אקבל מכתב קבלה להוגוורטס!", עניתי לה. עלמה חשבה רגע ואמרה - "אולי הוגוורטס באמת קיים, ואת אנימגואיסטית לא רשומה?" אני - "אם כן, אז אני בוצדמית!" אלה הוסיפה- "אם את יכולה להפוך, אולי גם אנחנו יכולות?" עלמה אמרה- "אלה, זה רעיון גאוני! אמה, את יכולה ללמד אותנו להפוך לתנשמת?" אני- "אה, אני יכולה להראות איך הפכתי, וגם קצת לעזור לכן להפוך לחיה שתרצו." והראיתי להן. ליה - "אני יכולה להפוך לסוס?" עלמה - "אני יכולה להפוך גם לתנשמת?" אלה - "אני יכולה להפוך לדולפין?" אני - "אתן צריכות להתאמץ, ואז אולי- ליה כל הכבוד!" ליה צהלה כי היא הצליחה להפוך לסוס. אני - "אלה, עלמה, כל הכבוד לכן!" אלה - "איזה מגניב!" עלמה צווחה! שמענו צעדים במסדרון. לחשתי, "תהפכו מהר לבנות אדם!" אמא שלי נכנסה לחדר עם מגש שעליו כוסות מיץ ועוגיות. אמא שאלה - "הכל טוב בנות?" חייכתי חיוך מאולץ. "הכל טוב אמא. תודה על המיץ ועל העוגיות!" היא חייכה. "בבקשה בנות. אם אתן צריכות משהו, אני במטבח, סבבה?" אני - "כן, אמא." אמא - "יופי. תהנו בנות!" נשמנו לרווחה. אני - "בואו נמשיך להתאמן!"
למחרת בבוקר, שיצאתי מהבית עם התיק עלי, התחבאתי מאחורי שיח והפכתי לתנשמת, ועפתי לבית ספר. כך היה כל בוקר. אבי הציק לי פחות, והצלחתי בלימודים. יום אחד ליה, אלה, עלמה ואני קיבלנו מכתב קבלה להוגוורטס. נראה שכל משאלותיי התגשמו. סוף!
|
