גל של נקמה מאת אביגיל טרכטנברג

 

בית הספר יגאל אלון, כיתה ו`  

אם אתם מכירים את אגדות הים, אתם בוודאי מכירים את פוסידון, שליט הים והאוקיאנוס, אבל לפני שנהפך לאל, הוא היה מלח רגיל. אתם רוצים לדעת מה קרה? אז זהו הסיפור.

לפני שנים רבות, ביוון העתיקה, חי לו מלח בשם עוזיאוס. עוזיאוס היה מלח נהדר. הוא הפליג ויצא להמון מסעות, אבל זה לא מה שעניין אותו. עוזיאוס היה גבר צעיר, חזק ונאה וכל הבנות בכפרו רצו אותו, אך עוזיאוס לא רצה אף אחת מהן. במסעו אחר אהובת ליבו, הוא נסע ברחבי יוון בחיפוש אחר האחת, עד שיום אחד הגיע לכפר נידח על אי קטן ולכפר קראו התחלתיקה. עוזיאוס התהלך בכפר עד שראה נערה יפייפה על מרגלות המדרגות באחד הבתים.

הנערה המסתורית נכנסה לבניין ועוזיאוס הרגיש משהו שהוא לעולם לא הרגיש, אהבה! עוזיאוס פנה אל אחד הכפריים ובסביבה ושאל, "סלח לי, אך אתה יודע מי זאת הנערה בבניין פה ליד?". "כן, זאת הידיה. היא יפייפה, נכון? אך אל תפתח ציפיות. אביה קשוח ולעולם לא ייתן לך לשאת אותה לאישה", ענה הכפרי. עוזיאוס הודה לו ורץ לבניין. הוא דפק על הדלת במהירות וחיכה. עד מהירה נפתחה הדלת ובפתיחה עמד גבר גדול, עצבני זקן ומזוקן. לפני שעוזיאוס הספיק לפתוח את פיו, הגבר הזקן שאל, "מה אתה רוצה?!" עוזיאוס המבוהל ענה במהירות, "אני מחפש את אביה של הידיה". "זה אני. עכשיו מה אתה רוצה ממני?!", ענה הגבר הזקן. "אני רוצה לשאת את הידיה לאישה", השיב עוזיאוס. "אני מצטער, אבל הידיה מתחתנת עם קסיליאוס", ענה הגבר וקרא "קסיליאוס, באו הנה". לפתע הגיע גבר צעיר וחסון. עוזיאוס המאוכזב התנצל על ההפרעה והלך לדרכו. שעה לאחר מכן, כשעוזיאוס ישב על יד הצוקים, ראה את הידיה ואת קסילאוס. השניים דיברו ביניהם כשלפתע האדמה רעדה, הצוק נשבר והידיה נפלה למטה. הידיה התגלגלה ונפלה למצולות. אביה המבוהל צעק אל עבר קסיליאוס, "תציל אותה! תציל אותה!", אך קסיליאוס חסר האונים השיב, "איני יודע איך!". עוזיאוס אשר ראה את הכל החליט לעשות מעשה! הוא קפץ למים לתדהמת כולם ותפס את ידה של הידיה ושלף אותה מהמים במהירות, לפני ששקעה. עוזיאוס הניחה על החוף והנשים אותה. מתח נוראי שרר עד שהידיה השתעלה ופלטה מים בזמן שהתעוררה. כשפקחה עיניים, היא ראתה גבר נאה אך לא מוכר ושאלה, "מי אתה?". "עוזיאוס", הוא השיב. ולפני שקלטה, הוא הרים ולקח אותה למעלה. כשעלו חזרה למעלה, הידיה נעמדה ואביה רץ אליה וחיבק אותה. אביה פנה אל עוזיאוס ואמר, "עוזיאוס, אני מצטער שלא ראיתי זאת קודם. אתה יותר מראוי להיות בעלה של בתי. אנא, קבל אותה לאישה עם ברכתי". "כן, אקבל את הידיה לאשתי", ענה עוזיאוס המאושר.

 

החתונה נערכה והשניים חיו יחד בשמחה עד שיום אחד עוזיאוס והידיה יצאו למסע בספינתו. בעקבות סופה נוראית ופתאומיות עוזיאוס הבין שהידיה חייבת להימלט. "הידיה, את חייבת לברוח בסירת המשוטים... בלעדי", הוא קרא. "לא! אני לא עוזבת בלעדיך!", זעקה הידיה. "את חייבת! בשבילך", הוא השיב. בדמעות הידיה לקחה את הסירה ושטה אל מאחורי אחד ממצוקי הסלעים שהיו בסביבה. עוזיאוס ניסה גם הוא לצאת מאזור הסכנה, אך ספינתו נסחפה והתנפצה על הסלעים. הידיה זעקה ובכתה כשראתה את גופו של עוזיאוס שוקע אל המצולות. אך האלים ריחמו על עוזיאס ובעזרת כוחם הרב, שלפו את גופו מהאוקיאנוס והפכו אותו לפוסידון, אל הים והמעמקים! פוסידון הלך על מים ומצא את סירתה של הידיה. "עוזיאוס? זה אתה?", שאלה בחשש הידיה. "כן, אבל עכשיו שמי פוסידון. הידיה את חייבת לחזור ליוון אל אבא שלך!", קרא פוסידון. "לא! אם אתה נשאר כאן, אז גם אני!", זעקה הידיה. פוסידון הרימה ולהפתעתם בעקבות נשיקתם הפך אותה לאמפיטריטה, אלת הים. בעזרת כוחו, פוסידון יצר את הקלשון שבעזרתו הוא שולט בים. כעבור שנים, אמפיטריטה ילדה לפוסידון בת ובאותו היום הייתה רעידת אדמה עוצמתית ופוסידון קרא בקול, "זאת נסיכת הים, צונאמי!" כדי שכל הים ישמע. עברו השנים וצונאמי גדלה בים ללא דאגות עם אחיה הרבים. אך יום אחד, שד האש הרשע זדוניאוס תקף.

 

זדוניאוס היה לא אחר מאשר קסיליאוס אשר נפל להר געש ברעידת האדמה שהייתה לפני שנים. זדוניאוס חתף את אמפיטריטה, ובעזת קללת הזעם, קילל את פוסידון ובניו וחסם את כוחותיהם ולקח אותם ואת הקלשון לעצמו! צונאמי ידעה שהיא היחידה שתוכל לעצור אותו ולכן היא שחתה במהירות לכיוון הר הגעש התת ימי בו נמצא זדוניאוס. צונאמי הגיעה וקראה, "זדוניאוס, אני היא צונאמי, נסיכת הים ואתה לא תנצח אותי, אז תחזיר את מה שלקחת ואחוס עליך!" זדוניאוס צחק וקרא, "את באמת חושבת שתנצחי אותי? אני הוא זדוניאוס, שד הלהבה ושליט ימים!" צונאמי הבינה שלא תוכל לנצחו ללא מלחמה ופתחה בקרב. היא השתמשה בקסמי מים וטבע כדי להביסו, אך נחלה מפלה. זדוניאוס זימן כרישים ענקיים וכדורי אש מהאבדון כדי להביסה, אך צונאמי בזעמה הרב לא נכנעה. צונאמי עלתה מעל המים והשתמשה בכל כוחה. היא הייתה חזקה כל כך שסופת ברקים הסתובבה סיבבה ובעזרת כוחה העצום היא יצרה גדל גדול עד כדי שהוא שתף את כל החופים ואיים בסביבה וגרם לנזק אדיר. הגל היה כה גדול שהוא כמעט כיבה את לב הלהבה של זדוניאוס. הוא היה חלש כל כך שהכוחות של פוסידון ובניו והקלשון חזרו לבעליהם. אמפיטריטה השתחררה, אך צונאמי לא יכלה להפסיק. היא איבדה שליטה מרוב נקמתה! פוסידון ואמפיטריטה השתמשו בכוחותיהם יחד כדי לעצור את צונאמי מהרס מוחלט, אך כשצונאמי ירדה היא לא הייתה רק נסיכת הים, היא הייתה צונאמי, אלת נקמת הטבע! בני האנוש שחיו בחופים שצונאמי שטפה ושרדו היו מפוחדים כל כך שהם הקימו מקדשים לכבוד פוסידון, אמפיטריטה, אך במיוחד לצונאמי. אך מאחר וזדוניאוס לא הובס, הוא שלט בקנאה, בשנאה וכל חולשות האדם ובגלל זה, פעם בכמה זמן, כשהאנושות שוכחת לכבד את הטבע, צונאמי שולחת גל גדול והרסני כדי להזכיר להם את כוחה של אמא אדמה.